אני רוצה להצטרף לקבוצה / לשתף / לשאול.. 

שלום לך,

שמי שירז גרינבאום. הרגע שבו איבחנתי את עצמי כ׳דור שני להלם קרב׳ היה רגע מכונן בחיי. אבי מיכאל, אשר השתתף במלחמת ההתשה (1968) ולאחר מכן במלחמת יום כיפור (1973), מתמודד עם הפרעה פוסט-טראומטית מאז שירותו הצבאי. אבל בבית לא דיברנו על זה. בהיעדר תמיכה ואבחון מקצועיים, היה הבית בילדותי מקום של כאוס ומקור בלתי נדלה לכאב. אבי, שלא קיבל טיפול לאורך כ-30 שנה, סבל מהתפרצויות זעם, תפקוד לקוי, סיוטי לילה, אלכוהוליזם, ועוד סימפטומים רבים של הפרעת-דחק שנגרמת כתוצאה ממלחמה. אימי נשאה בנטל הנפשי לבדה.

כשהייתי בת 25, סוף סוף ניתן לי שם להתמודדות של אבי - הלם קרב. קראתי כל ספר שיכולתי למצוא בנושא, שוחחתי עם אנשי טיפול, חקרתי, ראיתי סרטים. החלטתי ללכת לטיפול, תוך חיפוש אחר מונחים מקצועיים ופרטיים שיתנו לי עוגנים של שפיות. מונח חשוב שמצאתי באותו הזמן היה, ׳העברה בין דורית של טראומה׳. כפי שיכולתי לאשר מהניסיון שלי, לילדות בצל הורה פוסט-טראומתי יש השלכות פסיכולוגיות משמעותיות ויחודיות. בדקתי וגיליתי, שבכל המסגרות הקיימות לטיפול בטראומה בארץ, ישנו חור שחור בו נבלע הדור השני. התחלתי לחפש בנות ובנים נוספים כמוני, התחלתי לדבר על זה.

אני מזמינה אותך להצטרף לקבוצה של ׳להאיר את הבית׳. הקבוצה תפגש עם מטפלות.ים מקצועיים ותשמש מרחב מוגן לעיבוד של חוויות אישיות וקולקטיביות. זאת במטרה לאפשר ריפוי וצמיחה, וביחד לבנות שיח חברתי חדש על ההשלכות של מלחמה על המרחב הביתי בישראל. 

אשמח לשמוע ממך וביחד להאיר את הבית,

שירז.